האם הבעיה היא אצלי?
- זאב מינקין
- Jul 27, 2016
- 3 min read
כאשר אדם מנסה לבחון למה לא הולך לו או למה הוא לא משיג את המטרות שלו הוא עלול להיתקע בשני מצבים קיצוניים. י
האחד קורה לרוב אצל אנשים שלא לוקחים אחריות על מעשיהם ותמיד מחפשים את הסיבה אצל מישהו אחר: "זה בגללם" או "זה בגלל המצב" או "זה לא קשור אליי", "זה לא תלוי בי", "אצל כולם עכשיו המצב לא טוב". י
המצב הקיצוני השני קורה לרוב אצל אנשים שעסוקים בלהאשים את עצמם ולהיות קורבן של הנסיבות. "אני לא מתאמץ מספיק", "אני לא רוצה מספיק", "אין לי סיכוי" "אני לא מתאים לזה". י
אבל מה לגבי אנשים שכן רוצים מאוד וכן עושים את כל מה שהם יכולים וחושבים חיובי ומנסים אבל עדיין לא הולך. יש איזשהו מחסום אבל הוא נסתר. י
למעשה הגורם לכך הוא כן אצל האדם אבל לא לגמרי. זה כן באחריותו אבל הוא לא אשם בשום דבר. בואו ננסה לסדר את הבלבול. י
הנה יש לנו בעל עסק שכל מה שהוא רוצה זה להצליח אבל לא הולך לא. אי אפשר להגיד שהוא עצלן ואם חבר ישאל אותו אז הוא תמיד ייתן עצה מצוינת, אבל בעסק שלו משום מה הוא לא מצליח לעשות את הפעולות הנכונות. זה ברור לו שמשהו חוסם אותו אבל הוא לא מצליח לראות מה. י
לדוגמא: בעל עסק של מוסך שלא מצליח להרוויח. הוא עובד קשה, ומסתבר שמסיבה כלשהי הוא לא גובה מספיק על העבודה שלו. יש לו שלל סיבות – תחרות, לא נעים לי, אני חייב לעשות הנחה וכו'. הרי זה ברור לו שהוא צריך לשנות את זה אבל הוא לא עושה את זה. איפה הוא תקוע? איפה יושב ה"לא נעים לי" הזה? י
דוגמא נוספת: אותו בעל מוסך נמצא ביחסים לא טובים עם אישתו. יש הרבה כעסים וריבים וכשהוא בעבודה בלי שהוא מתכוון לזה, מצב הרוח שלו וחוסר השלווה מוקרן החוצה וגורם לתחושה לא טובה אצל לקוחות שמפסיקים להגיע. הוא יודע שבעבודה צריך לשים את הבעיות של הבית בצד אבל אין לו שליטה על זה. איפה יושב המטען הרגשי הזה? י
כמובן שאנחנו לא מכונות, אבל לצורך ההמחשה ניתן לדמות את תהליך קבלת ההחלטות כמו תהליך של מחשב שלוקח בחשבון את כל המשתנים, כולל רגשות ודעות. י
הבעיה היא לא בחוץ אלא אצלו, אבל היא מתחבאת במנגנון נסתר של המיינד[1] והחסימה הזאת מזינה נתונים לא נכונים ל-"מחשב" והתוצאה שמתקבלת היא כמובן לא נכונה. י
ל. רון האברד בספרו "דיאנטיקה המדע המודרני של בריאות הנפש" מתאר את זה כך: י
י"אבל האם החלק במכונה שמבצע את החישובים באמת טועה, או שהוא פשוט מקבל את הנתונים הלא נכונים?" י
"באותו אופן, המיינד האנושי, שנקרא אלף פעמים בשעה לפתור בעיות בקנה מידה משמעותי ועם מספיק משתנים שיכולים לבלבל כל מכונת חישוב רגילה, נופל טרף לנתונים לא נכונים. נתונים לא נכונים נכנסים לתוך המכונה. המכונה נותנת תשובות שגויות. נתונים לא נכונים נכנסים אל מאגרי הזכרון האנושיים, האדם מגיב "בצורה לא נורמלית". י
הגילוי המהפכני של ל. רון האברד בנוגע לאותו חלק נסתר במיינד שאוגר את המטען הרגשי שלאחר מכן מפעיל אותנו ללא שליטה, נותן פתרון לבלבול הזה. הנה עוד מהספר "דיאנטיקה המדע המודרני של בריאות הנפש": י
י "קיימים שני דברים שנראה שהם מוקלטים במאגרים הסטנדרטיים, אבל הם לא: רגש מכאיב וכאב גופני. י
...
י "ברגע של כאב עז, פעילותו של המיינד האנליטי נכנסת להשהיה. למעשה, בכל פעם שמופיע הלם, המיינד
האנליטי מתנהג כאילו הוא היה איבר שמנעו ממנו אספקה חיונית. י
כדוגמא לכך, אדם שמכונית פגעה בו בצד הגוף נעשה "חסר הכרה", וכאשר הוא חוזר ל-"הכרה" הוא לא זוכר שום דבר מפרק הזמן שבו הוא היה "מעולף". זה יהיה מצב לא הישרדותי. פירושו של דבר שלאדם פצוע אין כל כוח רצון, וזה הזמן שבו האורגניזם זקוק במידה הרבה ביותר לכוח רצון. אם כן, זה לא הישרדותי אם המיינד כולו מתנתק בכל פעם שמופיע כאב." י
כמו שמתואר בציטוט, יש מצבים שלא נכנסים לזכרון הרגיל אלא נשמרים בחלק אחר במיינד, נסתרים מהעין, יש בהם מטען רגשי ולאחר מכן, בלי שנהיה מודעים לכך, הם מזינים רעיונות, ונתונים שגורמים לנו להחליט ולהתנהג בצורה לא הגיונית או לא מספיק נכונה. אנחנו מסתובבים עם כמות גדולה של "זכרונות" כאלה ושאנחנו לא מודעים לתוכן שלהם ואיך הם משפיעים על הפעילות שלנו. י
אז זו לא חוכמה לחפש את האשם אצל אחרים או מצד שני להאשים את עצמך. אם אתה לא מודע לסיבה שבגללה אתה נוהג בצורה מסויימת אז איך אתה יכול להיות אשם בכך? י
מה עושים בקשר לזה. מאוד פשוט. דרך מאמן מוסמך של דיאנטיקה, צריך לאתר את החסמים הללו ולשחרר אותם. השיטה היא מאוד מדוייקת. י
אפשר להיות מאושר ולהגשים את המטרות שלך! י
י[1] מיינד: מכלול הרישומים המצטבר של מחשבות, החלטות, מסקנות, תצפיות ותפיסות של האדם עצמו. י
